האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו

שומרים על מורשת תרבותית עשירה ומקדמים את שפת הלאדינו במאה ה-21

מי אנחנו?

האקדמיה הישראלית הלאומית ללאדינו קמה בעקבות יוזמה שנולדה במסגרת האקדמיה המלכותית הספרדית, ובמיוחד ביוזמת נשיאה דאז, דריו וילנואבה. 

בשנת 2018 התקיים באקדמיה המלכותית הספרדית במדריד כינוס אקדמי בינלאומי שיוחד לספרדית־היהודית, בהשתתפות חוקרי לאדינו ממדינות שונות ונציגי "הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו". בכינוס זה התקבלה ההחלטה ההיסטורית להקים אקדמיה ישראלית ללאדינו, תוך הכרה בלשון זו כחלק בלתי נפרד ממכלול הלשונות הספרדיות.

הקמת האקדמיה הוסדרה באישור ממשלת ישראל בשנת 2018, והיא פועלת מאז כגוף תוכן עצמאי במסגרת "הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו", לצד מוסדות לשוניים אחרים במדינה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה ללשון הערבית. עם הקמתה גובש תקנון שאושר גם על ידי האקדמיה המלכותית הספרדית, ונבחרו חבריה על פי מתווה סמלי של עשרים ושניים חברים, כמספר אותיות האלף־בית העברי.

המשך קריאה

20260413140634284.jpg

חברי האקדמיה

לאקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו 22 חברים וחברות – כמניין אותיות האלף בית העברי, אשר שימשו את הכתיב ההיסטורי של הלאדינו. בראש האקדמיה עומדת פרופ' אורה (רודריג) שורצולד והמזכיר המדעי הוא פרופ' שמואל רפאל.

פרופ' אורה (רודריג) שורצולד

נשיאת האקדמיה

פרופ' שמואל רפאל

מזכיר אקדמי

אירועי האקדמיה

האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו מקדמת פעילויות מחקר, חינוך ותרבות לטובת הפצת הידע על אודות שפת הלאדינו, דובריה ותרבותם. האקדמיה מוציאה לאור פרסומים מדעיים, ובכלל זאת ההדרה של כתבי מקור בלאדינו. כמו כן, האקדמיה מוקירה חוקרי מפתח בחקר הלאדינו מן הארץ ומן העולם וחותרת לשיתופי פעולה בינלאומיים.

האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו ו"הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו"
מערכת היחסים בין האקדמיה הלאומית ללאדינו ובין "הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו" היא מערכת של שיתוף פעולה מובנה, המעוגנת במסגרת מוסדית אחת של מדיניות תרבותית ממשלתית.

"הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו" מהווה את הגוף הסטטוטורי המרכזי שנועד לרכז את כלל פעולות השימור, התיעוד וההפצה של תרבות הלאדינו בישראל ובעולם, ואילו האקדמיה פועלת בתוכה ובזיקה אליה כגוף תוכן עצמאי וכזרוע מדעית־לשונית, האמונה על מחקר, קביעת נורמות לשוניות ופיתוח הידע האקדמי בתחום. בשל כך, האקדמיה לא הוקמה כגוף נפרד לחלוטין, אלא שובצה בתוך המסגרת הקיימת של הרשות, תוך הישענות על תקציבה ועל מנגנוניה הארגוניים, פתרון המשקף איזון בין שאיפה לעצמאות מדעית לבין הכרה בצורך בתשתית ממלכתית תומכת.

בפועל מתממשת מערכת יחסים זו במודל של חלוקת עבודה משלימה: האקדמיה מובילה את תחומי המחקר, התקינה והעיסוק הלשוני, בעוד שהרשות פועלת במרחב הרחב יותר של קהילה, חינוך, הפצה תרבותית ויוזמות ציבוריות. עם זאת, הגבולות אינם קשיחים, ורבות מן הפעילויות מתקיימות במשותף, כגון תמיכה בפרסומים מדעיים, עידוד יצירה חדשה בלאדינו, וארגון כנסים ויוזמות בין-לאומיות. שילוב זה יוצר מארג פעולה אחיד, שבו הידע האקדמי מזין את הפעילות הציבורית, והעשייה התרבותית מספקת תשתית חיה ורלוונטית למחקר. במובן זה, היחסים בין שני הגופים אינם רק אדמיניסטרטיביים אלא מהווים מנגנון אסטרטגי רחב, המבקש להבטיח את המשכיותה של הלאדינו הן כשדה מחקר והן כתרבות חיה ומתפתחת.

האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו והאקדמיה המלכותית ללשון הספרדית במדריד
מערכת היחסים בין האקדמיה הלאומית ללאדינו ובין Real Academia Española מתאפיינת בשילוב ייחודי של הכרה, שותפות ושילוב מוסדי בזירה הבין לאומית של הלשון הספרדית.

הצטרפות האקדמיה ללאדינו למסגרת של Asociación de Academias de la Lengua Española הפועלת תחת חסותה של האקדמיה המלכותית במדריד, מעניקה ללאדינו מעמד של רכיב לגיטימי במרחב הלשוני ההיספני הרחב, חרף מעמדה כלשון יהודית־ספרדית בעלת התפתחות היסטורית נבדלת.

 

במסגרת זו מתקיימים קשרים שוטפים של שיתוף פעולה מדעי, השתתפות במליאות ובדיונים משותפים, ותרומה הדדית לשאלות של לקסיקוגרפיה, תקינה והיסטוריה של הלשון. עם זאת, היחסים אינם מבטלים את ייחודה של הלאדינו, אלא דווקא מדגישים אותו: האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו פועלת בתוך רשת האקדמיות כסמכות עצמאית המייצגת מסורת לשונית ותרבותית מובחנת, ובכך תורמת להרחבת גבולות ההבנה של "הספרדית" מעבר למרחבה הלאומי והמודרני.

 

במובן זה, הקשר עם האקדמיה המלכותית אינו רק פורמלי, אלא מהווה הכרה היסטורית ותרבותית במקומה של הלאדינו כחלק בלתי נפרד מן המורשת ההיספנית העולמית.

האקדמיה בפייסבוק